וְעַתָּה֙ אַל־תְּנַקֵּ֔הוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה וְיָֽדַעְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂה־לּ֔וֹ וְהוֹרַדְתָּ֧ אֶת־שֵׂיבָת֛וֹ בְּדָ֖ם שְׁאֽוֹל׃
שיחות עבודת לוי
והנה רות וערפה שתיהן האריכו ימים הרבה, שערפה נהרגה ע"י אבישי בן צרויה בימי דוד המלך כדאיתא במס' סנהדרין (צ"ה א'), ורות האריכה ימים עד ימי שלמה המלך כדאיתא במס' בבא בתרא (צ"א ב'), "זו רות המואביה שראתה במלכות שלמה בן בנו של בן בנה, שנאמר (מלכים א' ב', ט') 'וישם כסא לאם המלך', וא"ר אלעזר לאמה של מלכות (שיצאו ממנה כל המלכים, רש"י)". עוד מבואר בספר שמואל (שמואל ב' פרק כ"א) שארבעה בנים היו לערפה שכולם היו גבורים וענקים, וכולם נהרגו ע"י דוד המלך ואנשיו [שאע"פ שכתוב שם שהיו בני הרפה, מכל מקום כבר גילו לנו חז"ל במס' סוטה (מ"ב ב') שהרפה היינו ערפה]. ונמצא שרות וערפה חיו עד ששתיהן ראו איך בני ערפה נפלו ביד בני רות, ובזה ראו התוצאות של הדרכים השונות שבחרו בחייהן, וכמו שרמזו חז"ל לזה במס' סוטה (מ"ב ב'), "אמר הקב"ה יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה", וכמו שכתוב (רות א', י"ד), "ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה".